קייטנת פסח לילדים מיוחדים: לסגור את הפער

הכתבה המקורית מאת מערכת וואלה! חדשות ב-16 במרץ 2013, 14:00. דנה ויילר-פולק.

אימהות לילדים עם צרכים מיוחדים התקשו למצוא מסגרת עבור ילדיהן בחופשות. הן הקימו קייטנה ייחודית המשלבת גם ילדים “רגילים”. “ההורים שמחו והילדים הרגישו שיש להם מקום”
תגיות: צרכים מיוחדים,קייטנה,פסח

מרים אברהם ובת’ שטיינברג, שתי אימהות לילדים מיוחדים, סירבו לקבל את המציאות בה לילדיהן אין תעסוקה בחופשות והחליטו לעשות מעשה. “נפגשנו עם כמה הורים והבנתי שכולנו מחפשים פעילות איכותית לקיץ עבור הילדים, וחוץ ממחנה לשלושה ימים פה ושם אין מענה”, מסבירה אברהם, מעצבת גרפית, שכמו גם חברתה שטיינברג שבבעלותה קייטרינג מצליח, עלתה לארץ מארצות הברית. “המצב חזר על עצמו מדי חופש, ובסוף נאלצנו לקחת חופש. הבנו שהמצב לא יכול להימשך וצריך ליצור קייטנה לעצמנו, שתיתן לילדים כל מה שהורה רוצה שיהיה לילדיו במקום כזה”.

“הבנו שהמצב לא יכול להימשך”. אברהם ושטיינברג (צילום: טלי מאייר)

בשנת 2007 החלו אברהם ושטיינברג להוציא לפועל את הרעיון ופנו למוזיאון עין יעל, שנעתר והעניק את חסותו לקייטנה קטנה שייסדו. “התחלנו עם עשרה ילדים וארבעה מדריכים שהעבירו שבועיים של כיף במקום”, מספרת אברהם. “ההורים שמחו והילדים והנוער הרגישו שלראשונה יש להם מקום שאליו הם משתייכים”, מוסיפה שטיינברג. לדבריה, “מה שהתחיל כמיזם פרטי שמטרתו הייתה לשרת את ילדינו הפך לדבר הרבה יותר גדול וחשוב מזה”.

כל אחד משלם על פי יכולותיו

ואכן, אחרי שנה וחצי הרגישו השתיים בשלות ויצאו לדרך עצמאית. “לקחנו את הזמן ללמוד את המקצוע, מה עובד ומה לא, ורק כשהרגשנו מוכנות הקמנו עמותה – “שותף” שמה – ויצאנו לדרך עצמאית”, אומרת אברהם. “האמנו שאנו צריכות להציג גישה מקצועית שתבטיח חוויה חיובית לילדים, שקיפות כלפי תורמים ותמיכה להורים. היה לי חשוב להבהיר להם שאנו שונים ממקומות שצצים מדי פעם ומציעים קייטנה, שבניגוד אליהם אנחנו לא בייביסיטר, ומדריכים מלווים את הילדים בהסעות ולא סתם אנשים שאספנו. אחרי שנה פתחנו קייטנות של 40 ילדים”.

“הפתרון הכי טוב שאנו מצליחות להציע” (צילום: טלי מאייר)

מרכיב ייחודי נוסף בקייטנה, המיועדת לילדים ומתבגרים עם צרכים מיוחדים בגילאי 21-6, הוא העובדה שהיא כוללת גם ילדים עם התפתחות רגילה – דבר התורם רבות בפן הטיפולי בפעילויות. כנשים שהגיעו מרקע של מחנות קיץ יהודיים בחו”ל הכירו אברהם ושטיינברג את חשיבות החינוך הבלתי פורמלי-מקצועי ואת השפעתו, ולא התכוונו להתפשר. “אנחנו לוקחות צוות אחרי צבא בלבד, עם הכשרה מתאימה כשהמימון שלנו מגיע בעיקר מתרומות בחו”ל”, מסבירה אברהם. “הילדים נחלקים לשתי קבוצות על פי גילאים והפעילויות כולן מועברות על ידי אנשי מקצוע וכוללות תכנים מגוונים. בנוסף, הבוגרים יוצאים לסיורים במקומות עבודה אפשריים לעתיד, עורכים התנדבות קבוצתית, מטיילים ואף לומדים הגנה עצמית, שכן מדובר באוכלוסייה הנחשפת לאלימות פי ארבעה מהאוכלוסייה הרגילה”.

אחרי טבילת האש הרחיבו השתיים את מועדי הקייטנות לשלוש פעמים בשנה – בחנוכה, בפסח ובחופשת הקיץ. לאור הקשרים שנוצרו בין הילדים והנוער החליטו שטיינברג ואברהם לקיים פעילויות גם באמצע השבוע.

עלותו של שבוע בקייטנה הנערכת בפסח במוזיאון הטבע בירושלים עומדת על 500 שקלים. אולם היכרותן של השתיים עם המשאבים הנדרשים בגידול ילד עם צרכים מיוחדים, ורצונן לשלב ילדים מכל גוני הקשת הובילה אותן לקבל גם ילדים שלהוריהם אין את היכולת הכלכלית לשלם עבור הפעילות. “כל אחד משלם על פי יכולותיו”, קובעת אברהם. “מדובר באוכלוסייה שמתמודדת עם הרבה מעבר לרגיל. זה הפתרון הכי טוב שאנו מצליחות להציע לאוכלוסייה שהפתרון שהרשויות מציגות בפניה הוא ‘תסתדרו’. הילדים שלנו, שאינם מוגדרים ‘במצב קשה’ הם אלו שתמיד נופלים בין הכיסאות, ואנו מעוניינות לסגור את הפער”, היא מסכמת.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s