Elections Should Be Equal!

Israeli law allows every citizen 18 and up, the right to vote in government elections. A key element regarding elections is that they should be equal.

This is a fundamental constitutional right, given to every Israeli citizen without reservation. A right that of course, is also offered to citizens who have disabilities: physical, intellectual, emotional, sensory, and communicative.  According to recent estimates, individuals with disabilities comprise at least 10% of the Israeli population.

Ensuring the right-to-vote of people with disabilities is an expression of relating to each and every person as an equal member of society. Voting is a basic civil right – the privilege of every individual to make decisions regarding his or her life and future.

This right, given to all citizens, needs to be reinforced as it relates to people with disabilities. All too often, it is the people in charge of those with disabilities who decide what’s “good for them,” and disregard the opinions of those with disabilities. Therefore, it is very important to ensure the rights of people with disabilities to make decisions regarding every aspect of their their own lives: elections, the workplace and the community in which they live.

In order to give people with disabilities a chance to take part in the elections, the law recognizes the need to make the elections accessible for people with disabilities. Amendments of the past decade have stated that voting stations must be accessible to people with disabilities, as well as be placed in hospitals and institutional settings that serve people with disabilities.

The law also states that a person who may have difficulties working through the voting process has the right to enter the voting booth with an aide of his choice in order to assist him or her with the voting process. There is, of course, the risk that this right-to-an-aide will be taken advantage of by those with specific interests. Therefore, the law states that one aide can not escort more than two people, and it cannot be the person’s boss or anyone who has some sort of authority over the person with disabilities.

In order to ensure the right-to-vote of people with disabilities, “Bizchut” will work further on behalf of those who have cognitive and hearing disabilities so they have improved access to this right. It is very important to inform people with disabilities about their right to vote and about the voting process.

The duty regarding subtitles and sign language for people with hearing loss election spots must be enforced and make sure no one abuses or deceives people with disabilities in the electoral process.

Attorney Sharon Primor , Legal Advisor for Bizchut – Human Rights Center for People with Disabilities

החוק בישראל מתיר לכל אזרח מעל גיל 18 את הזכות להצביע בבחירות לכנסת. עקרון יסוד בבחירות הוא שהן שוות וכלליות.

מדובר בזכות יסוד חוקתית ואזרחית, הנתונה בישראל לכל אזרח – ללא סייג. בתוך כך היא נתונה, כמובן, לאזרחים שהם אנשים עם מוגבלות: פיזית, שכלית, נפשית, חושית ותקשורתית, שעל פי הערכות מקובלות מהווים לפחות 10% מאוכלוסיית ישראל.

הקפדה על זכותם של אנשים עם מוגבלות בהקשר הבחירות, היא ביטוי להתייחסות אל כל אחד מהם כאל אדם שווה זכויות בחברה. הצבעה בבחירות, היא פעולה אזרחית יסודית, המבטאת את כוחו של הפרט לעצב את חייו ואת עתידו. זכות זו, הנתונה לכולנו, מחייבת הקפדה יתרה ביחס לאנשים עם מוגבלות. דווקא משום הנטייה הרווחת של מקבלי החלטות לקבוע מה “טוב” עבורם, בעבורם ומשום הנטייה להדירם. דווקא משום כך יש להקפיד במיוחד על זכותם לקבל החלטות לגבי חייהם, על זכותם להשתלב בקהילה וליטול חלק בכל היבטי החיים: החל מבחירות, עבור בשוק התעסוקה וכלה באופי ומיקום מסגרות הדיור בהן הם חיים.

על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות ליטול חלק של ממש בתהליך הבחירות, הכיר המחוקק בצורך לקיים הליכי בחירות מונגשים לאנשים עם מוגבלות. כך למשל נקבע בתיקוני חוק מן העשור האחרון (בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ”ט-1969) כי יש להציב קלפיות מונגשות לאנשים עם מוגבלות בניידות; וכן שיש להעמיד לרשות אנשים המאושפזים בבתי חולים, ואנשים עם מוגבלות בניידות החיים במוסדות, קלפיות במוסד.

החוק גם קובע כי אדם עם מוגבלות שמתקשה בביצוע הפעולות המעשיות של ההצבעה, רשאי להיכנס לקלפי, מאחורי הפרגוד, עם מלווה מטעמו על מנת שזה יסייע לו בהצבעתו.

המחוקק היה ער, כמובן, לחשש כי זכות ההצבעה של אדם עם מוגבלות תנוצל לרעה על ידי גופים אינטרסנטים, ולכן נקבע כי אסור שאותו מלווה ילווה יותר משני אנשים (על מנת למנוע “הסעות מפלגתיות מרוכזות”), וכן כי אסור שיהיה מנהל או עובד המוסד, שעשוי להטיל מרותו על האדם.

על מנת להבטיח את זכותם של אנשים עם מוגבלות לבחור, בהתאם ליכולתם ועל פי רצונם, עמדת “בזכות- המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות” היא כי יש להרחיב את חובת ההנגשה של הליך ההצבעה גם לאנשים עם מוגבלות חושיות, כגון לקות שמיעה, ועם מוגבלות קוגניטיביות.

כך למשל, רצוי לקבוע כי על המדינה ליידע אנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית לגבי זכותם לבחור ולגבי פרוצדורת הליך הבחירות (למשל, דפי הסבר ברורים ופשוטים); יש לאכוף את החובה הנוגעת לכתוביות ושפת סימנים לאנשים כבדי שמיעה בתשדירי הבחירות; ולחקור באופן תקיף חששות לניצול לרעה ולהטעייה של אנשים עם מוגבלות בהליך הבחירות.

 עו”ד שרון פרימור, היועצת המשפטית של ארגון בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s